החלטה בתיק ע"א 2280/04

זוהי בקשה מטעם המערערת שלא לחלט את הערבויות הבנקאיות בסך 30,000 ש"ח שהפקידה בשני שלבים, במסגרת ערעור על החלטות בית משפט השלום בכפר-סבא (כבוד השופטת ריבי צוק) מיום 29.2.04 ומיום 11.6.06 בת"א 004382/01.   

1.                    רקע

(א)                המערערת הגישה תביעה בבית משפט השלום בכפר סבא אשר נידונה ביום 3.2.04. בהתאם להנחיות שנמסרו בקדם משפט, נתבקשו הצדדים לסכם את טיעוניהם בעל-פה. בית המשפט סירב לבקשות ב"כ המערערת להגשת סיכומים בכתב ולדחיית מועד הסיכומים בעל-פה, וכמו כן דחה בקשות נוספות שהוגשו לו בעניין זה סמוך לאחר הדיון. ביום 29.2.04 ניתן פסק הדין הדוחה את התביעה.

(ב)                 ביום 4.5.04 הוגש ערעור על פסק הדין, ולאחר שניתנה החלטה מתאימה, הופקדה  ערבות בנקאית בסך 15,000 ש"ח לכיסוי הוצאות המשיבים אם יידחה הערעור.

(ג)                  הדיון בערעור התקיים ביום 22.12.05. הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט שפסק הדין יבוטל, הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו, העניין יוחזר לבית משפט קמא כפוף להפקדת סכום נוסף של 15,000 ש"ח, יוגשו סיכומים בכתב, ולאחר מתן פסק דין בבית משפט קמא יהיה רשאי כל אחד מהצדדים להגיש ערעור בזכות ותשמרנה לו טענותיו. הצעה זו קיבלה תוקף של פסק דין בערעור. 

(ד)                 המערערת המציאה ערבות בנקאית נוספת בסך 15,000 ש"ח וביום 11.6.06, לאחר הגשת סיכומי הצדדים, דחה בית משפט השלום את תביעתה (להלן:- "פסק הדין השני"), וחייב אותה בהוצאות בסך 24,000 בתוספת מע"מ.

(ה)                ביום 22.6.06 הגישו המשיבים בקשה לבית משפט קמא לחילוט הערבויות הבנקאיות שהפקידה המערערת (בש"א 3106/06). המבקשים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (בש"א 3133/06).  

(ו)                  ביום 26.6.06 הודיעה המערערת כי בכוונתה לערער על פסק הדין השני וביקשה שלא להעביר את כתבי הערבות הנ"ל לידי המשיבים עד שינתן פסק דין בערעור.   

(ז)                  ביום 27.7.06 החליט בית משפט קמא שמן הראוי שההחלטה בבקשת חילוט הערבויות תידון על ידי ערכאת הערעור, ונעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן ההחלטה בבקשה לעיכוב חילוט הערבויות שהוגשה בפנינו.

2.                    טענות המערערת

(א)                המערערת, שלא צירפה תצהיר לכתבי בי-דין שהגישה, טוענת כי בקשתה אינה בבחינת עיכוב ביצוע פסק דין, אלא מימוש ההסדר שקיבל תוקף של פסק דין.

(ב)                 לטענת המערערת, בקשת המשיבים לחילוט כתבי הערבות היא בבחינת ניסיון לאיין את כוונתה לערער על ידי הנחת מכשול כספי גבוה בפניה. לטענתה אין מדובר בערעור נוסף, אלא במימוש זכות אשר קיבלה ביטוי מפורש בהחלטתנו מיום 22.12.05. 

(ג)                  המערערת טוענת כי אילו היתה יודעת שקיימת אפשרות שלאחר מתן פסק הדין השני, ובטרם מימוש זכות הערעור, תדרש גם לפרוע את כתבי הערבות המופקדים וגם להפקיד כתבי ערבות חדשים, לא היתה מסכימה להסדר נשוא ההחלטה מיום 22.12.05 אלא ממצה את הליך הערעור עד תומו.   

3.                    טענות המשיבים

(א)                המשיבים טוענים כי בקשת המערערת היא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין השני, וכי אין בעצם הגשתו של הערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין.

(ב)                 לדברי המשיבים אין המערערת מפרטת טענות עובדתיות המצדיקות עיכוב ביצוע, אי חילוט הערבויות, ואי תשלום ההוצאות שנפסקו לטובתם.

(ג)                  המשיבים טוענים (ללא תצהיר) כי הסכמתם להצעת בית המשפט מיום 22.12.05 התבססה על ההנחה שאם תדחה התביעה פעם נוספת, יוכלו הם להיפרע מיד בגין הוצאותיהם באמצעות חילוט הערבויות הבנקאיות.

(ד)                 המשיבים טוענים כי מאז החלו ההליכים בשנת 2001 נגרמו להם הוצאות כבדות, ואין בהוצאות אשר נפסקו לזכותם בבית משפט קמא כדי לכסות את מלוא ההוצאות הממשיות שנגרמו להם.

4.                    דיון והכרעה